כמה תובנות שלי כספורטאית

1. בכל התחלה חדשה יש אי וודאות והזדמנות – כולם חווים מעברים ושינויים בחיים. השנה עברתי למועדון חדש – הפועל שומרה ירושלים. למרות שבעונה הקודמת הקבוצה נאבקה לשרוד בליגה הראשונה, ראיתי תמונה אחרת בראש. דמיינתי איך אנחנו מעפילות לגמר אליפות המדינה. בחרתי לראות את המציאות החדשה כהזדמנות להוביל קבוצה לצמרת.
2. בחיים אין מי מנוחות ותמיד יהיו קשיים בדרך - את העונה הנוכחית סיימנו במקום הראשון במחוז דרום, ולקראת המשחקים המכריעים של העונה פרצה הקורונה. אחת השחקניות המרכזיות בקבוצה נאלצה לחזור לארה"ב. בנוסף, כחודש לפני משחקי חצי הגמר, מתחתי את שריר התאומים ולא ידעתי אם אהיה כשירה למשחק. בעקבות הפציעה, הרגשתי חוסר ביטחון לגבי היכולת שלי לשחק באותה אינטנסיביות. ידעתי כי כדי לשמור על הסיכוי לנצח אסור לי להפסיד אף משחק. המצב החדש העלה בי ספקות, האם ניתן למרות הקשיים לגבור על כרמיאל החזקה, אשר מגיעה באופן קבוע לשלב הגמר בשנים האחרונות, ומשחקות בה 2 שחקניות נבחרת ישראל לנשים?
3. החלום חזק מהכל – אותו חלום לפרוץ את תקרת הזכוכית דחף אותי לא לוותר למרות הקשיים שנוצרו בדרך. היה בי רעב לעשות משהו גדול יותר והוא זה הניע אותי קדימה להמשיך ולהאמין בעצמי עד להישג היסטורי של העפלה לגמר אליפות המדינה!

לסיכום, אני מאמינה שחלום הוא הצעד הראשון בדרך להגשמה עצמית! הוא דוחף אותנו קדימה, עוזר לנו להתמודד עם משברים ומחסומים פסיכולוגיים, עם פציעות ולחצים. הוא דוחף אותנו לשנות הרגלים, נותן לנו את האמונה שאפשר להתמודד עם אתגרים ומוציא אותנו מאזור הנוחות.לחלום יש כוח אדיר לייצר מציאות. בדרך ניתקל בשינוי ואי וודאות. התמונה של איפה אנחנו רוצים להיות תלווה אותנו גם ברגעים הקשים ביותר ובשביל לפרוץ תקרות זכוכית צריך להאמין, לעבוד ולהתפתח דרך הקשיים וההצלחות.

מקווה שלקחתם משהו לדרך שלכם :)